כיצד למנוע מהחיממן של החדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, ויש סיכון תמידי לטפטוף של מים. בסביבה כזו, החשמל אוהב למצוא דרך לצאת מהמקום שאליו הוא אמור להיות – וזו הסיבה שיכולים להיווצר קצרים חשמליים, או אפילו דליפות מסוכנות.
אם אתם רוצים חיממן שיהיה בטוח, עליכם לוודא שהבידוד שלו טוב.
כיצד למנוע “חדירה” של חשמל
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת טוהר גבוה לייצור צינורות החימום – מכיוון שזו חומר בידוד טבעי מצוין. אך הבעיה היא שהצינור עצמו לא הוא הבעיה העיקרית. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודות שבהן האלקטרודות נפגשות עם הזכוכית.
כאשר הסביבה לחה, נוצרת שכבה דקה של לחות על פני השטח. דבר זה מאפשר לזרם החשמלי לעבור דרך הזכוכית. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בבידוד מסוג קרמי או בחומרי סיליקון עמידים בפני חום בנקודות האלו. כך, הזרם החשמלי נשאר בתוך הצינור, ולא יכול לצאת החוצה.
איטום טוב וחיבורים איכותיים
חיבור לא טוב הוא בעצם פצצה מתקתקת. בהתאם לעוצמת החשמל, אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7s או Sk15. אך הם צריכים להיות מונחים בתוך מארז עם איטום איכותי.
אם מים יחדרו לתוך החיבורים, ייווצרו קצרים חשמליים. זה לא נשמע טוב, ובוודאי שזה לא נראה טוב. אני תמיד ממליץ להשתמש בצינורות חיבור עם שכבת דבק, כדי ליצור איטום איכותי שימנع מים מלחדור לתוך החיבורים.
המאבק בחום
אולי תחשבו, “למה לא פשוט לאטום את כל המערכת בפלסטיק?”
ובכן, הנורות האלו נהיות חמות מאוד. ככל שהקוורץ מתרחב ומתכווץ, כל איטום קשיח ינשור. לכן אנו משתמשים בחומרי איטום גמישים שעמידים בפני חום. כך, החומרים יכולים לנשום, בלי שהאיטום יישבר או שלחות תחדור פנימה.
רק תשימו לב: אל תחזקו יותר מדי את המארז. אם תעשו זאת, סביר שהקוורץ יישבר.
אנו מבצעים בדיקות לחץ גבוה על כל יחידה, כדי לוודא שהמערכת נשארת חסינה לחלוטין. וכדי להיות בטוחים עוד יותר, כדאי לחבר את המערכת למפסק GFCI מיוחד.